לנגן בגיטרה זה הניסיון השני שלי. לפני שנתיים ניסיתי ללמוד לנגן, אבל זה לא הסתדר. חשבתי שאין לי כישרון ואין לי אוזן למוזיקה. כמעת לפני חודשיים התחלתי ללמוד לנגן שוב. לפני זמן רב, בעלי קנה הגיטרה לאחותו, ליום ההולדת שלה. היא ניסתה, אבל עזבה ואמרה "זה לא שלי". אחרי זה, בעלי החליט ללמוד לנגן. אבל מסתבר שאין לו מספיק זמן וסבלנות. אז, זאת סתם יושבה בחדר, באבק. אני יודעת, שלכל כלי נגינה יש נשמה. ריחמתי עליה. מצאתי כמה שיעורים באינטרנט, הורדתי את האפליקציה. אני עושה הכי טוב שלי, אני מנגנת כל יום בערך חצי שעה. הבטחתי לעצמי לא לוותר.קראתי לה "ג'ורג'ס" זה אומר באנגלית "אלוהית" ואני מקווה שיגיע זמן כשהיא באמת יישמע שמימי. (Gorgeous )

מילים חכמות לא שלי, אלא מילים של אנשים גדולים וזה עשוי להיות שימושי. זוכר על מוות. סתיב ג'ובס אמר את המילים האלה במופע. "אני זוכר שאולי אני הולך למות, והמחשבה הזאת עוזרת לי לקבל החלטות קשות ולשחרר את כל מה שלא חשוב" דייל קרנגי, סופר מפורסם, הוא אומר משהו כזה בספר שלו "איך להפסיק לטרוח ולהתחיל לחיות" 《בו להתפשר במה שיש לנו. להרגיש כל רגע, כל אחד מאיתנו יכול להיות עם חיבה בנשמה, להתייחס לאנשים עם אהבה. זה המשמעות החיים》 מה אתם חושבים על זה?

התפתחות עצמית שלום! היום קראתי כתבה מעניינת. היא נקראת "שיעורי היים". החלטתי לחלוק איתכם. במקום הראשון "תאמנו בעצמכם " זה באמת טוב, כי אנחנו מרימים ידיים לעתים קרובות, כדאי לזכור, שכל אחד מאיתנו מוכשר מאוד. "שעות נוספות " תמיד להעריך זמן פנוי שלכם. אתם תתחרטו על זה. "ללמוד שפות זרות " בטח, שזה טוב לדעת שפה זרה אחת, אבל זה לא גבול. "לחסוך כסף" זה נשמע ממש פשוט. אפשר להתחיל מסכום קטן ולהגדיל אם זה אפשרי. "למצוא תחביב" זה הבסיס של אריכות ימים. ?😊הנה, אתם יכולים להוסיף משהו

שליטה עצמית שליטה עצמית היא כוח. זה ההיכולת להישאר רגועים. כדי לפתח ביטחון עצמי, להיות איש שיחה טוב להיות רגוע במצב קשה. אני עובדת על זה וחיפשתי כמה עצות. הינה הם. 1 מדיטציה 2 להתעלם דברים שבטח מעצבן 3 לא לעשות שום דבר כשאתם עצבנים 4 לספור מאחת עוד עשר. אם זה לא עובד, עוד מאה. 5 מאוד חשוב לדעת את התסמינים המוקדמים (הראשונים) זה יכול לעזור להתעשר. למשל , אני יודעת שכשאני עצבני, הידיים שלי קרות, יש לי כאב בטן, לפעמים רעד. 6 לשלוט נשימה ,רק לנשום פנימה והחוצה. ומה אתם עושים כדי להישאר רגועים?

מכתב אהבה 2 ...אבח לפני שנתיים התחלנו להתכתב כמו ידידים באינטרנט. התחברנו מהר. באוקטובר החלטנו להיפגש והוא טס לאוזבקיסטאן. הוא נפגש עם דודה ו דוד שלי, היינו ביחד שבועיים. נפגשנו עם חברים לכיתה שלנו, הסתובבו בעיר, הלכנו לבית קפה, ויצנו לדיסקוטקים, ביקרנו בבית ספר שלנו ונפגשנו עם המורים. הזמן טס, ופתאום אני רואה אותו בשדה התעופה, אנו אומרים "שלום, היה כיף" זה לזה. ברגה הזאת הרגשתי ריקנות בלב שלי. המשכנו לדבר בטלפון ולא חשבתי על עתיד. באפריל הוא טס אלי שוב ו הייתי כל כך שמחה. אז, ערב אחד הוא אמר לי שהוא רוצה להראות לי ישראל. הסכמתי. אז, היום הגיע, והוא פגש אותי בשדה התעופה בישראל עם זר פרחים בידיו. באותו יום הוא אמר לי מה הוא הרגיש אליי, והוא לא רצה לעזוב אותי וגם אני לא רציתי להרגיש ריק בפנים שוב. בקרוב, ביום הולדת שלי הוא הציע לי נישואין ואמרתי כן. התחתנו בספטמבר ואנחנו טובים להיות ביחד

מכתב אהבה הסיפור שלנו התחיל לפני הרבה שנים. כשהייתי ילדה קטנה ולמדתי בבית ספר, בכיתה בי. בכיתה שלי היו הרבה ילדים, אבל ראיתי רק אותו. הוא היה מיוחד, לא כמו כולם. התחלתי לשים לב, שגם מצאתי חן בעיניו. הייתי ביישנית, לא יכולתי להגיד לו איך הרגשתי (להגיד לו רגשות אליו?) הוא ההפך אמר לי שהוא אהב אותי לעיתים קרובות. הוא נתן לי מתנות, כתב לי פתקים, הגן עליי ולפעמים הוא חלק שולחן איתי. לפעמים הוא היה עצבני, כשלא שמתי לב אותו, אז בגלל זה הוא הכאיב לי, קרא לי בשמות גנאי, משך את השער שלי....אז, הכיתי אותו מדי פעם. בכיתה ח הלכתי לעיר אחרת, והוא טס לישראל. שמונה שנים לא דיברנו. Hello, my dear friends and teachers. I do need your help. I have to write a love letter to show it to Ministry of the Interior. I wrote a half, and tomorrow I will write the second part. I hope, my mistakes are not so horrible, but I don't want to make myself ridiculous there) Thanks a lot

מה התכנית שלנו לפורים?